<h1>בה"ג הלכ' שבת</h1>
<h2>דף סז:</h2>
אמר עולא א"ר יוחנן קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, אפילו כור ואפילו כורים, וזרק מרשות הרבים לתוכו חייב, מאי טעמא מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין. ואמרינן עלה, מתיב רב הונא בר חיננא, סלע שבים שגבוה עשרה ורחב ארבעה אין מטלטלין לא מן הים לתוכו ולא מתוכו לים, יתר מיכן מטלטלים עד בית סאתים. אהייא, אי נימא אסיפא, עד בית סאתים מטלטלין יתר מבית סאתים לא מטלטלין, והא מכרמלית לכרמלית קא מטלטל, אלא לאו ארישא, והכי קאמר, סלע שבים שגבוה עשרה ורחב ארבעה אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו, וכמה, עד בית סאתים, הא יתיר מבית סאתים מטלטלין, אלמא כרמלית היא, ותיובתא דרבי יוחנן. אמר רבא, וכל דלא ידע לתרוצי מתנייתא מותיב תיובתא לר' יוחנן, הכי קאמר, ובתוכו מטלטלין, וכמה, עד בית סאתים. רב אשי אמר, לעולם ארישא, והן אמרו קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, והן אמרו אין מטלטלין מכרמלית לרשות היחיד, עד בית סאתים דשרי לטלטולי בכוליה, אסיר לטלטולי מן הים לתוכו ומתוכו לים, יתר מבית סאתים דאין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, אי אסרת ליה לטלטולי מתוכו לים, אמרי רשות היחיד גמורה היא ואתי לטלטולי בכוליה, ונאסר ליה לטלטולי מתוכו לים ונשרי ליה לטלטולי בכוליה, האי שכיח והאי לא שכיח, קרפף יתר מבית סאתים שכיח, סלע שבים לא שכיח, ומילתא דשכיחא גזרו בה רבנן ומילתא דלא שכיח לא גזרו בה רבנן. והלכה כרבי יוחנן, וכדתריץ רב אשי, הילכך, קרפף יתיר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וזרק מרשות הרבים לתוכו חייב, ושרי לטלטולי מכרמלית לגויה משום גזירה דרב אשי, וכן הלכה.
<h2>דף קב:</h2>
בליתא דלית בה שלש מותר לטלטלה, דתנן רטייה שפרשה מעל גבי מכה בשבת, מחזירין אותה למכה. (שבת קל"ד:) וגירדא נמי שרי למיסר עלה.
